חדלות פירעון בהוצאה לפועל

חדלות פירעון בהוצאה לפועל הינה מצב מאתגר ולא נעים בו אדם בעל חובות של עד 150,000 ₪ אינו מצליח לעמוד במחויבויותיו על פי חוק החדש. הגוף המטפל בהליך הוא רשות האכיפה והגבייה. כדי להתנהל בצורה בריאה, חשוב להכיר את התהליך ואת מאפייניו.

שיקום כלכלי וחדלות פירעון בהוצאה לפועל

בכל הנוגע להליכי פשיטת הרגל בישראל, חוק חדלות פירעון בהוצאה לפועל שינה לחלוטין את כללי המשחק והוביל למצב בו חייבים ותאגידים יכולים לשקם עצמם כלכלית ואף להמשיך להתנהל עסקית במהלך ההליך.
עד שמגיעים לסטטוס בו מקבלים צו הפטר ומחיקת חובות, יש לעבור הליך שהשתנה לגמרי ומצריך הן מהחייבים והן מהנושים נקיטת גישה שונה מהגישה המאופיינת עם הליכי פשיטות רגל.

במדריך הבא, נסקור את ההיבטים הבאים של הליך חדלות פירעון

• מהו חוק חדלות פירעון
• איך עובד תהליך חדלות פירעון בהוצאה לפועל
• מי יכול להגיש בקשה להליך
• תהליך הגשת הבקשה

חדלות פירעון בהוצאה לפועל אינה פשיטת רגל

המושג הזה המתאר מצב כלכלי בו אדם פרטי אינו יכול לשלם את חובותיו לנושים. לעניין זה חשוב להבחין בין מצב זה המאפיין מצב של חוסר יכולת להחזיר חובות אצל אנשים פרטיים ובין "פשיטת רגל" המאפיינת חברה בע"מ.
כאשר סך כל ההכנסות והנכסים של האדם קטנים מסך המחויבויות של אותו אדם, הוא מצוי במצב של חדלות קרי, חדל היכולת לפרוע את חובותיו. החוק המתייחס למצב זה מגדיר את הכללים הרלוונטיים לפעולה במצבים של חדלות פירעון בהוצאה לפועל. הרציונל העומד מאחורי ההליך הינו שיקום של בעל החוב במהירות המרבית, וזאת על מנת שיוכל לשוב לפעילות עסקית ולא יעכב את הנושים להם חייב.

איך עובד תהליך חדלות פירעון בהוצאה לפועל

בפועל, ההליך של חדלות פירעון נועד כדי לעזור לחייבים להסדיר חובות ובמקביל לכך, להמשיך להתנהל עסקית וכלכלית עם מינימום פגיעה ככל הניתן. במילים אחרות, תהליך חדלות פירעון בהוצאה לפועל מאפשר שיקום כלכלי מסוים מצד אחד, ומצד שני הסדר חובות הוגן ככל הניתן מול נושים.

הלכה למעשה, המדינה בעצם מחייבת את הנושים לקצץ בגובה של החוב הכספי הקיים. בנוסף, ייתכן שהמדינה תכפה על הנושים להגיע להסדר תשלומים אשר עולה בקנה אחד עם היכולות הכלכליות של החייבים.
אם כבר הגשתם בקשה להתחלת התהליך, הבקשה תועבר לבחינה ותבדק על ידי הרשם לחדלות פירעון.

הגשת בקשת חדלות פירעון בהוצאה לפועל

הגשת הבקשה כוללת מספר שלבים:

1. בשלב הראשון יש לשלם את האגרה ולהגיש טופס בקשה לפתיחת ההליך.
2. אם וכאשר הבקשה מאושרת, החייב יוזמן ללשכת עורך דין הוצאה לפועל על מנת לבנות הסכם תשלומים מסודר.
3. במקרה ולא תתקבל הסכמה, יהיה צורך לכנס אספת נושים הכוללת את כל נושיו של החייב במטרה להגיע להסכם משותף.

מי רשאי להגיש בקשת חדלות פירעון?

בכל הנוגע להגשת בקשת חדלות פירעון בהוצאה לפועל, יש צורך להחזיק בחוב של לפחות 53,745 ₪ או מקסימום 161,236 ₪. אם החוב שלכם גבוה או נמוך מהסכומים הנקובים לעיל, עדיין אפשרי לנסות להגיש בקשת חדלות פירעון, אבל לא בטוח שהיא תתקבל. יש לציין, ההליך מוגבל לתקופה של 4 שנים בלבד, ככה שחשוב להגיש את הבקשה בצורה מסודרת הכוללת את כל המסמכים השונים שצריך לצרף. זאת, יש לבצע בסיועו של עורך דין חדלות פירעון המתמחה בדינים אלו.

איך מגישים בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון?

חשוב ביותר לזכור כי זה תהליך הינו תהליך מורכב כשלעצמו. לפיכך, כל טעות בהתנהלות ולו הקטנה ביותר יכולה להביא לדחיית הבקשה ולהשפיע על חייו של החייב למשך שנים רבות.
התוצאות מבחינת המבקש יכולות להיות הרסניות מבחינה עסקית ועלולות לגרום נזק רב למוניטין העתידי של החייב. בשל הרגישות הרבה הטמונה בנושא ישנה חשיבות בלתי מבוטלת לסיוע משפטי ומקצועי הניתן על ידי בעלי ניסיון בתחום.

איך מתנהלת בקשת חדלות פירעון בהוצאה לפועל?

אמנם ההליך אינו מאוד מורכב, אך כן דורש לעקוב אחר שלבים ברורים וכן לשים לב לפרטים קטנים למיניהם, אלו הם השלבים להליך:

• הגשת בקשה לחדלות פירעון בליווי עו"ד (בצורה מקוונת).
• תשלום אגרת הבקשה בסך 1,600 ש"ח.
• הכנת כלל המסמכים שיראו שאינכם יכולים לעמוד בפירעון החובות.
• העברת הבקשה לטיפול נציג הוצאה לפועל.
• נציג הוצאה לפועל יעביר בשלב זה את הבקשה לרשם הוצל"פ.
• אישור או סירוב בקשת חדלות הפירעון.

לפיכך, פנייה למשרד עורך דין טלי פרידריך המתמחה בתחום של הוצאה לפועל יכולה למנוע הפסדים כבדים לרבות פגיעה במוניטין של האדם, ולהבטיח את חזרתו לפעילות עסקית שוטפת בהקדם האפשרי עם הליך חדלות פירעון בהוצאה לפועל.

כינוס 2 אסיפות להסדר חובות

• מרגע אישור הבקשה יהיה עליכם לכנס בתוך 30 יום מעת ההגשה את רשימת הנושים ולכנס אסיפה. באסיפה זו מתקיים דיון למטרת הגעה להסדר חובות המאפשר לחייב ולנושים להגיע להסכם חדש. אם הגיעו המעורבים להסדר חדש, רשם ההוצאה לפועל מכריז על סגירת הליכי ההוצאה לפועל או על עצירתם הזמנית. לא הצלחתם להגיע להסדר מחודש באסיפה ולמרות זאת, הרשם טוען כי ניתן ליישם את ההסכם על פי חוק, מתקיימת ישיבה נוספת לצורך ניסיונות הגעה להסדר.
• באסיפה השנייה הרשם יכול לאשר את ההסדר באופן אשר לא יפגע בנושים, תחת הסכמתו של החייב. אולם אם למרות קיומם של שני מפגשים עדיין לא הצליחו הצדדים להגיע להסדר, הרשם מטעם רשות האכיפה והגבייה רשאי להורות על מתן צו לפתיחת הליכים. צו זה כולל מספר הגבלות ואיסורים לרבות איסור שימוש באשראי ושיקים וכן עיכוב יציאה מהארץ.

מהו חוק חדלות פירעון?

לפני 15.9.2019, הליך פשיטת רגל היווה את האופציה העיקרית ודי היחידה עבור חייבים ונושים. החל מהתאריך הנ"ל דברים השתנו מקצה לקצה, כאשר חוק חדלות פירעון נכנס לתוקפו ושם דגש על ההיבטים הבאים:

1. מקרים בהם יש צורך להעניק צו הפטר או "מחיקת חובות" בשפת העם.
2. מקרים בהם חייבים זקוקים לעבור שיקום כלכלי.
3. מקרים בהם יש צורך לאפשר לחייבים להמשיך להתנהל עסקית מבלי להיפגע מהליך חדלות פירעון (רלוונטי גם לגבי מניעת פגיעה בדירוג האשראי, מניעת פגיעה בנכסים, מניעת עיכוב יציאה מהארץ ועוד)

נכון להיום, ניתן להגיש את הבקשה לחדלות פירעון בהוצאה לפועל גם באמצעות רשות ההוצאה לפועל, שמצידה יכולה להוציא צו הפטר ולמחוק יתרת חובות.
במידה של סירוב לבקשה, ניתן להסתייע בשירותו של עורך דין חדלות פירעון כדי לערער על ההחלטה של רשם הוצל"פ. אם אתם צריכים מידע נוסף, זה השמן כנראה לקבל סיוע משפטי. התהליך לא מורכב אבל כן לוקח זמן, אז ההמלצה היא לקבל סיוע עו"ד כבר בתחילת ההליך.